מידע

בדף זה ריכזנו עבורכם מידע קצר לידע כללי על מקצת ההגדרות מעולם המעליות ומתקני ההרמה. נבהיר בזאת שהמידע בדף זה הוא להסבר בלבד והוא איננו המלצה משפטית או חוות דעת משפטית בכל אופן ולא מחליף את חובתו של בעל מעלית או בעל מתקן הרמה, לדעת ולבצע את חובותיו ע"פ דרישת החוק.

:למידע על

 

:פקודת הבטיחות בעבודה - 

פקודת הבטיחות בעבודה הנה חוק לכל דבר בנושא בטיחות וגיהות במפעלים ובמקומות עבודה אחרים בישראל. הנוסח החדש של הפקודה אושר על-ידי הכנסת ב-1970 ומתבסס על פקודת בתי החרושת מ-1946 מתקופת המנדט. בנושא הבטיחות מוזכרים הנושאים הבאים בפקודה: בטיחות במכונות, בטיחות הגישה והמעבר, משטחים, מדרגות וסולמות, מעליות, אביזרי הרמה, מכונות הרמה, דודי קיטור, קולטי אוויר, קולטי קיטור.

:בודק מוסמך - 

בודק מוסמך (בתחום המעליות בשפה עממית "מהנדס מעליות" כפי שלעיתים הלקוחות פונים אלינו...) מוגדר גם כן בפקודת הבטיחות בעבודה בסעיף ההגדרות, הוא אדם אשר קיבל את הסמכתו ממפקח העבודה הראשי במשרד העבודה, ורשאי לערוך בדיקות וניסויים. הבודק הוא גוף עצמאי ונפרד לחלוטין מחברת המעליות וזאת כדי שחוות דעתו תהיה משוללת כל אינטרס בינו לבין חברת המעליות ותשקף נאמנה את מצב המעלית בעת הבדיקה. נכון הדבר גם בהקשר של מתקני הרמה, הבודק המוסמך הוא גוף חיצוני שלא שייך למפעל כדי שבדיקת המתקן תהיה אובייקטיבית ומשוללת אינטרס.

:תסקיר בדיקה - 

תסקיר בדיקה כאמור הוא דו"ח בדיקה אותו מפיק הבודק המוסמך לאחר בדיקת מעלית, מתקן הרמה או אביזר הרמה. התסקיר הוא מן "תמונת מצב" של המעלית / מתקן בעת ביצוע הבדיקה ובו יצוינו הליקויים אשר התגלו בעת הבדיקה. העתקי התסקיר נשלחים אל משרד העבודה, אל בעל/מחזיק המעלית/מתקן. ובתחום המעליות ישלח גם אל חברת המעליות הנותנת שירות לאותה מעלית. מחובתו של בעל/מחזיק מעלית להזמין ולוודא כי חברת המעליות המצוייה בחוזה השירות מולו תבצע את ההערות הרשומות בתסקיר הבדיקה.

:בעל מעלית - 

מעלית

המעלית כיום היא חלק בלתי נפרד מחיינו עד כדי כך שאנו לעיתים משתמשים בה בהיסח דעת ולא חושבים או נותנים דעתנו לעצם היותה של המעלית מערכת מורכבת למדי, ותקלה בה בנוסף לחוסר הנוחות, עלולה להביא במצבים מסויימים גם לסכנה. לכן כדי להפחית ולמנוע עד כמה שניתן תקלות יש לדאוג לתחזוקתה הנאותה ולבדיקתה של המעלית. דרישות אלו נדרשות על פי חוקים ונהלים שונים שמתוך חלקם נביא ונסביר דרישות שונות בהמשך.

מעלית

 

ההגדרה המדוייקת ע"פ החוק היא "תופש" המעלית. מונח זה מגיע מפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל – 1970, ומדבר על מפעלים שונים. מעלית הוחרגה ותוקף הפקודה חל גם על מעליות בבניינים משותפים. לצורך העניין ה"תופש" או בעל מעלית בבניין משותף הוא וועד הבית ועליו חלים כל החובות.

:תחזוקת המעלית - 

באיגרת לבעל מעלית חדשה מטעם משרד העבודה וכן ע"פ נוהל לחברות למתן שרות למעליות/יסוד משפטי, מפורטים הדרישות על חובת בעל מעלית (לדוגמה וועד בית בבניין משותף) להתקשרות בחוזה שירות מול חברת המעליות. מפורטות גם הדרישות מחברת המעליות וכן תדירויות השירות הדרושה.
על בעל/מחזיק מעלית לוודא לפני חתימתו על חוזה שירות למעלית, כי חברת המעליות מחזיקה ברשיון מתאים לתחזוקת מעליות מטעם משרד העבודה.

:בדיקת מעלית - 

על בעל/מחזיק מעלית לוודא גם כן על הזמנת בודק מוסמך לביצוע בדיקה תקופתית למעלית כל 6 חודשים. לעיתים קיים בלבול או חוסר הבנה בהבדל בין תחזוקת המעלית המוזכר מעלה לבין בדיקה תקופתית של המעלית. דרישת הבדיקה מגיעה על פי הוראות החוק - פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל – 1970 סעיף 60 יש לבצע בדיקה תקופתית למעלית כל 6 חודשים ע"י בודק מוסמך, כאשר תוצאות הבדיקה יופיעו בתסקיר הבדיקה (דו"ח בדיקה).

אך ורק בודק מוסמך רשאי לבצע בדיקה תקופתית למעלית, חברת השרות של המעלית אינה קשורה לבדיקה זו ואינה יכולה להציע שרות כזה.

* ליקויים אשר רשם הבודק מה זה אומר:

בסעיף 7 בתסקיר מציין הבודק את הליקויים שנמצאו, אם ההערות חוזרות ואת הזמן שיש לתקנן. אם לא נרשם זמן ליד ההערה ברירת המחדל היא עד 45 יום. אם לא נמצאו ליקויים תרשם המילה "אין".

בסעיף 10 רושם הבודקת את מסקנותיו בנוגע למצבה של המעלית בעקבות הליקויים שנמצאו.

אם נרשם: "אין התנגדות להפעלת המעלית" - משמע שגם אם נמצאו ליקויים, אין מניעה לשימוש במעלית.

אם נרשם: "יש סיכון בהפעלת המעלית" - משמע שהבודק מצא שליקוי אחד או יותר מסכן את המשתמשים במעלית ויש להפסיק את השימוש בה לאלתר. במקרה כזה הבודק יודיע לבעל המעלית ולחברת השרות על הסיכון ויוציא תסקיר בהול למשרד העבודה עם חותמת אדומה "אסור לשימוש".

חברת השרות מקבלת מן הבודק את תסקיר הבדיקה ואם נרשמו בו ליקויים ע"י הבודק, צריכה לתקנם.

על בעל המעלית האחריות לוודא שחברת השרות ביצעה את תיקונים הדרושים.

* צו בטיחות וצו שיפור:

כאמור שולח הבודק את תסקיר הבדיקה שלהמעלית אל משרד העבודה (בהתאם לאזור בו נמצאת המעלית: צפון, דרום, מרכז ואיזור ירושלים). במשרד העבודה אחריות פיקוח על בטיחות במעליות נמצאות בידי מפקח עבודה אזורי.

כאשר הבודק הוציא תסקיר עם סיכון או אם ע"פ שיקולו של מפקח העבודה שקבע שאחת או יותר מההערות בתסקיר יכולות להוות סיכון למשתמשים, יוציא מפקח העבודה האיזורי צו בטיחות.

במקרה של צו בטיחות, יש להפסיק מיד את פעולתה של המעלית ואין לחדש את השימוש בה עד שיבוטל הצו לאחר תיקון הליקויים.

בצו הבטיחות יציין מפקח העבודה האזורי את התנאים לביטול הצו, למשל: אם נידרשת בדיקה חוזרת של הבודק המוסמך (שבעקבות תסקיר בדיקתו הוצא הצו). או קבלת אישור בכתב מאת חברת השרות על תיקון הליקויים.

במקרה של צו שיפור, מפקח העבודה האזורי קבע על סמך תסקיר בדיקת הבודק שישנן ליקויים שיש לתקנן תוך פרק זמן מסויים שיופיע בצו. במקרה זה עדיין ניתן להשתמש במעלית, אך על בעל המעלית ולוודא שחברת השרות תבצע התיקונים הדרשוים בצו לפני פקיעת המועד לביצועם בצו.

מתקני הרמה

מתקן הרמה

 

קיימים סוגים רבים של מתקני הרמה (מכונות הרמה כלשון החוק) המשמשים במגוון תחומים שונים. לדוגמה, הנפוצים ביותר הם: מלגזות, מאספות, עגורנים, מנופים, דפנות אחוריות במשאיות, ליפטים למכוניות במוסכים, גלגלות הרמה ועוד רבים ואחרים.

מתקן הרמה מוגדר בסימן ז' בפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל – 1970:
" 'מכונת הרמה' - התקן הרמה, לרבות עגורן, קילון, תלת־רגל, התקן משיכה, מחפר עגורן, מחדיר כלונסאות, כננת, מלגזה, גלגלת, גלגלת שרשרת, גלגלת כבלים, גלגילון, מסוע עילי, מסילת כבל, חבל עילי וכל מכונה אחרת היכולה באמצעות אבזר הרמה להרים עומס, להורידו או להחזיקו תלוי".

:בדיקת מתקן הרמה - 

הדרישה לבדיקה תקופתית מופיעה בפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל – 1970 סעיף 81: "מכונת הרמה על כל חלקיה תיבדק ביסודיות, לפחות אחת לארבעה־ עשר חדשים, על ידי בודק מוסמך."
ולבדיקה לפני שימוש ראשון בסעיף 86: " מכונת הרמה לא תוכנס לשימוש במפעל אלא אם נוסתה וכל חלקיה נבדקו ביסודיות על ידי בודק מוסמך, ונתקבל תסקיר, המפרש את עומסי העבודה הבטוחים של מכונת ההרמה והחתום על ידי הבודק המוסמך שעשה את הניסוי והבדיקה, והוא נתון לעיון "

אביזרי הרמה

אביזרי הרמה

 

קיימים סוגים רבים ושונים של אביזרי הרמה, לכל קטגוריה ישנן תקנים שונים ומקדמי ביטחון שונים.
דוגמה לאביזרי הרמה: רצועות ומענבי רצועה להרמה, מענבי שרשרת, אונקלים, אוזני הרמה, ברגי עין ועוד.

:הגדרת אביזר הרמה - 

אביזר הרמה מוגדר בסימן ו'  סעיף 71 בפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל – 1970:
" 'אבזר הרמה' - התקן כלשהו המשמש או הנועד לשמש במישרין או בעקיפין לחיבור עומס להתקן הרמה ואינו מחובר דרך קבע לעומס, לרבות מענב שרשרת, מענב חבל, טבעת, וו, מענב, אונקל, סגיר, סביבול, מנעול סבב, עין הרמה משולשת, חוליה, מלקחות לוח, מלקחות קורה, מלקחות מספריים, כלי קיבור להרמת חמרים או ציוד, דלי מלקחיים, בורג עין, קורת הרמה, מסגרת הרמה וכל התקן דומה המהווה חלק של התקן הרמה או אמצעי תליה, ולרבות תמיכה של התקן הרמה שבו משטח עבודה או במה "

:בדיקת אביזר הרמה - 

הדרישה לבדיקה ראשונה לפני שימוש מופיעה בפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל – 1970 סעיף 76: " השרשרות, החבלים ואבזרי ההרמה - זולת חבלי סיבים או מענבי חבל סיבים - לא יוכנסו לשימוש במפעל אלא אם נוסו ונבדקו ביסודיות על ידי בודק מוסמך, ונתקבל תסקיר, המפרש את עומס העבודה הבטוח והחתום על ידי הבודק המוסמך שעשה את הניסוי והבדיקה, והוא נתון לעיון"

ולבדיקה תקופתית בסעיף 75:  כל השרשרות, החבלים ואבזרי ההרמה שבשימוש ייבדקו ביסודיות על ידי בודק מוסמך לפחות אחת לששה חדשים, או לתקופות ארוכות יותר כפי שנקבע"

:מידע ממקורות חיצוניים - 

 

:בנושא מעליות - 

:בנושא מתקני ואבוזרי הרמה -